קשה כבר לעקוב אם נשארו עוד עורכי דין או ארגוני מינהל תקין ושלום בין האומות שטרם הגישו את העתירה שלהם לבג"ץ בנוגע לממשלה או לראש הממשלה או לקיומו של איזה צריף רעוע במטר מרובע בלתי חוקי. כל יום מביא עימו המתנה דרוכה, שלא לומר מורטת עצבים, להחלטתו או שמא הכרעתו של איזה יועץ משפטי. כל אחד רוצה להיות שופט עליון, פוסק עליון או סתם יועץ משפטי של הכנסת. חכו לאיל ינון, עד מספר 290 ומשהו. יש לו הכרעה בקנה, ליום ראשון.
סגנית השר ציפי חוטובלי. תתמנה לשרת התפוצות? // צילום: גדעון מרקוביץ'
במקרה של פסילת מינויים של שלושה שרים במשרדים משניים בחשיבותם, הנזק הוא בעיקר ההתעסקות המיותרת של שופטי ביהמ"ש העליון בכל נושא. הפעם יש תחושה של סחרחורת, לא מפני שעם ישראל בקושי שרד 71 שנים בלי ביטן, חוטובלי ואיציק כהן כשרים בממשלה; אלא שאותו בג"ץ, שמנהל את חיי האומה, פסק שראש הממשלה לא יכול להמשיך להחזיק בעוד שלושה משרדי ממשלה, ואם הבנו נכון זה בגלל מצבו המשפטי. אבל עכשיו, כדי להשלים את הטררם המשפטי, נאסר עליו למנות שרים למשרדים שנשארו מיותמים ללא סמכות ממשלתית.
ח"כ דוד ביטן. ויתר בסוף על המינוי לשר החקלאות // צילום: אורן בן חקון
אין צורך להתעמק בסוגיות המשפטיות; זו לא שאלה חוקתית או משפטית, אלא שאלה ציבורית פוליטית. כך גם לגבי סוגיית ועדת הכנסת. יו"ר הכנסת אדלשטיין כבר מזמן היה צריך לנפנף את איל ינון, ולהודיע שרק הכנסת ומוסדותיה יחליטו בנושאים הקשורים לעבודת הכנסת והיועץ המשפטי פשוט צריך לחזור לגודלו הטבעי.
2020-01-10 10:06:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzIzMjcz0gEA?oc=5
No comments:
Post a Comment