היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע היום (רביעי) לשר הרווחה והשירותים החברתיים, חיים כץ (הליכוד), כי הוא החליט להגיש כתב אישום נגדו בגין מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות. הודעת היועמ"ש מגיעה לאחר שנגד השר כץ הוגש כתב חשדות בחתימת פרקליט המדינה, שי ניצן, ופרקליטת מחוז תל אביב, ליאת בן ארי, שמייחס לו שורת עבירות של מרמה, הפרת אמונים ושוחד, הכל בהקשר של התנהלותו מול חברת אקוויטל ואיש שוק ההון מוטי בן ארי. היועמ"ש, כאמור, החליט להוריד את סעיף השוחד מכתב האישום.
לפי כתב החשדות רכש כץ מניות על סמך מידע פנימי, ובכך צבר עושר שלא כדין. נוסף לכך נטען כי השר לא עמד בחובת הגילוי הנאות בקשר לעסקיו והיה נגוע בניגוד עניינים.
השר כץ מכהן בכנסת ישראל משנת 1999 (למעט הפסקה קצרה) וכשר בממשלת ישראל החל ממאי 2015. בין השנים 2006-2005 ו- 2013-2009 שימש השר כץ גם כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ומתוקף תפקידו היה בעל השפעה על קידום הליכי חקיקה ונושאים שונים בעלי היבטים ציבוריים.
מנדלבליט. סעיף השוחד לא יוכנס לכתב האישום. צילום: הדס פרוש, פלאש 90הפרקליטות טענה כי בין השר כץ לבין בן ארי התפתחה בין השנים 2015-2010 מערכת יחסים של "תן וקח", אשר כללה טובות הנאה שונות בין השניים. על פי הנטען, בן ארי שימש באותה עת יועץ פיננסי של חברת אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית במשק הישראלי. במסגרת הקשר בין השניים, העניק בן ארי לשר כץ, על פי החשד, טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, ובמקביל השר כץ קידם אינטרסים של בן ארי, תוך ניצול תפקידו הציבורי.
היועמ"ש, כאמור, החליט כעת להגיש נגדו כתב אישום בסעיפים של מרמה והפרת אמונים, אך לא קיבל את ההמלצה להעמידו לדין בגין שוחד.
באות כוחו של כץ: "נשקול לבקש חסינות מהכנסת"
עורכות הדין נוית נגב ויאנה פוגל-סלוצניק ממשרד שינמן-נגב-ניב, באות כוחו של השר חיים כץ, מסרו בתגובה להחלטת היועמ"ש: "אנו מברכות על החלטת היועץ המשפטי לממשלה לגנוז את תיק החקירה נגד השר כץ במה שכונה 'פרשת התעשייה האוירית', עניין קלוש מלכתחילה, שהשר אף לא הוזמן לשימוע לגביו. במה שכונה 'פרשת ניירות הערך', לגביו קיימנו לפני כ-10 חודשים שימוע מפורט בפני היועץ המשפטי לממשלה, יוחסו לשר כץ בכתב החשדות עבירת שוחד ועבירת קבלת דבר במרמה. לטעמנו לא היה לכך בסיס עובדתי ומשפטי, ואנו מברכות על כך שהיועץ המשפטי לממשלה קיבל בעניינים אלה את עמדתנו שהוצגה בפניו בשימוע. נזכיר, כי החקירה החלה בחשד לעבירה של שימוש במידע פנים, וקיבלה תפנית לייחוס עבירת שוחד. כעת, לאחר שהתקבלו טענותינו, מה שנותר הוא הפרת אמונים, שהינה עבירת סל רחבה, אשר הכוונה לייחס אותה לפעולות חבר כנסת בעת מילוי תפקידו בהליכי קידום חקיקה - הינה, לטעמנו, שגיאה יסודית".
לדבריהן, "בכל פעולותיו כחבר כנסת וכשר פועל השר כץ באופן ענייני ונטול פניות, לטובת הציבור. החוק המדובר חוקק בשנת 2010 בתקופת ה'תספורות במשק', והוא ונועד לתקן עוול, ולהגן על כלל ציבור המשקיעים מפני מניפולציות שעלולים ליזום בעלי שליטה בחברות. אין מדובר אפוא בחוק פרסונלי שנועד להיטיב עם בן ארי. כללי האתיקה של הכנסת קובעים שאין בנסיבות אלה עניין אישי, ולפיכך גם אין ניגוד עניינים או פגם אחר. לא בכדי אין כל תקדים להעמדה לדין של חבר כנסת בטענה כי פעל בניגוד עניינים במסגרת הליכי חקיקה, ובמקרים דומים בעבר לא עלה על הדעת להעמיד חברי כנסת לדין פלילי. ההליכים לקידום החוק היו תקינים, וחיים כץ פעל בעניין זה בהתאם לחובות המוטלות עליו ולנוהג המקובל בכנסת".
הם הוסיפו כי "בייחוס עבירה של הפרת אמונים יש ניסיון לקבוע, על גבו של חיים כץ, דרישות ונורמות שאינן קיימות במציאות בהליכי חקיקה במדינה דמוקרטית, ועלולות להטיל מגבלות בלתי סבירות על תפקודה של הכנסת. נזכיר, כי ועדת האתיקה של הכנסת שדנה בעניין כבר ב-2011 מצאה אמנם טעם לפגם בהתנהלותו של כץ, אך סברה שהדברים אינם עולים אף כדי עבירה אתית. בנסיבות אלה, ישקול השר חיים כץ לבקש מהכנסת לקבוע כי חלה עליו חסינות מהותית".
2019-08-14 12:51:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiNWh0dHBzOi8vd3d3Lm1hYXJpdi5jby5pbC9uZXdzL3BvbGl0aWNzL0FydGljbGUtNzEzMzY10gEA?oc=5
No comments:
Post a Comment